באחת המלחמות ,לא חשוב איזו אבל זה היה מזמן, קיבלתי חופשה בת 12 שעות כדי להגיע מרמת הגולן לבצלאל בירושלים ובחזרה.
הציעו לי להשאר ולשמוע הרצאה בנושא גרפיקה ומחשבים מפי פרופסור אמריקאי (יהודי אלא מה). גרפיקה ומחשבים ?זה היה רק קצת אחרי שלגרפיקה שימושית התחילו לקרוא עיצוב גרפי ועוד הרבה לפני שהמקצוע הפך להקרא תקשורת חזותית ואתם מדברים איתי על גרפיקה ומחשבים? מה בכלל הקשר?
היות ונותרו רק 8 שעות לחופשה הקצרצרה ויתרתי על ההרצאה העתידנית בנושא הכל כך מופרך שיישומו המעשי לא נראה באופק באותן שנים. (המחשב האישי הומצא רק באמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת).
מה ששימשו בזמנו ככלי עבודה היו עפרונות ,מרקרים, צבעים לסוגיהם והרבה הרבה דימיון ויצירתיות. את כל זה אמור המחשב להחליף? לא התקבל על הדעת שאני אהיה עד למהפכה הזו במחזור חיי הנוכחי.
רק כעבור 11 שנים ,בשנת 1984 הומצא מחשב המקינטוש הראשון.
אני את המק הראשון שלי רכשתי בשנת 1989. זה היה מחשב עם מסך שחור לבן שעדיין לא הבנתי מה הקשר בינו ובין העבודה היומיומית שאני מעצב. נהגתי להפעיל אותו בכל בוקר אבל המשכתי לעבוד כרגיל עם צבעים וניירות כאילו אין מחשב.
בערב לפני צאתי כיביתי אותו. הייתי צריך קודם כל להתרגל לרעש החדש בסטודיו ,רעש המאוורר במחשב. לקח זמן רב עד שהתיישבתי בבוקר לעבוד על המחשב ולזנוח את שיטות העבודה הישנות ועדיין אי אפשר היה לעצב עבודות עם צבעים…
בשנת 1991 קניתי מחשב צבעוני משומש שנקרא Mac II. המחשב המשומש הזה עלה לי 6800$. כן כן, מחשב יד שניה ב6800- דולר!
כמובן שהיום המחשב הוא חלק בלתי נפרד מהמקצוע, אי אפשר בלעדיו והוא כלי העבודה של כל מעצב מתחיל ועדיין, חשוב לזכור שהמחשב לא יודע לפתור בעיות בעיצוב ואין לו יצירתיות משל עצמו. המחשב החליף את העפרון, הצבעים והנייר אבל הוא לא הדבר החשוב בסטודיו כמו שרבים טועים לחשוב כשהם שואלים ”הסטודיו שלך ממוחשב?” התשובה היא כן, אני אומר, הסטודיו שלי כמובן ממוחשב כי היום אי אפשר אחרת, אבל מדוע זה קשור להחלטה אם תתן לנו לעצב עבורך או לא?
זו שאלה אופיינית לאנשים שלא מבינים מה ערך האדם בתהליך העיצוב והיצירה, ולדעתם המחשב הוא חזות הכל. אז זהו שלא.
למזלנו, מותר האדם מהמחשב ובכך נבדל מעצב ממעצב, סטודיו מסטודיו.
עם כל ההתפתחות הטכנולוגית בתחום עדיין מה שחשוב הוא אם יש לך את זה או לא.
